מאמר : החללית בראשית וחדשנות




אחד מהפרויקטים היותר מרתקים וסוחפים בעשור האחרון בישראל ואפילו בעולם הוא החללית בראשית.

במהלך עבודתי כמהנדס זכיתי להיות בצוות התכנון של החללית, ובמקביל מתנדב בעמותת spaceil לחינוך לחקר החלל.

תפקידי בצוות התכנון היה מורכב ממספר תחומים - תכנון אב טיפוס ואחריות על תכונות המסה.


החללית בראשית היתה עמוסה באתגרים וצמתים עסקיים לא טריוויאליים. אבל יש גם הרבה דברים שלא סיפרו לכם, מכיוון שהם לב ליבו של התכנון. איפה החדשנות מגיעה לידי ביטוי? איפה היו החסמים (מעבר למה שכבר הוזכר בתקשורת) ואיזה פתרונות יצירתיים הטמענו?


על חדשנות אמיתית ו-networking.

היוזמה של החללית בראשית התחילה בעקבות תחרות של גוגל, לקיים משימה של שיגור חללית לירח ועם מספר מטרות שהיא אמורה לבצע בדרך להשלמת המשימה. את זה כולם יודעים. מה שאתם לא יודעים ששיתוף הפעולה התחיל ביוזמה אישית של חבר טוב שלי ואיש מוכשר, איל בן זאב. הוא הכיר בין יהונתן ווינטראוב לבין יריב בש במהלך אירוע אי כנס חדשנות של תעשיה אווירית שהובלנו אותו. איל שידך ביניהם, "חברים יש תחרות מדליקה, נראה לי שכדאי שתכירו תעבדו ביחד". והנה, זה עבד. networking היה אחת מהמטרות של אותו אי כנס, וזה עבד בהחלט. תזכרו עניין חשוב - חדשנות היא לא פרטית, היא שיתופית, רוחבית, רשתית. אין משמעות בשום אספקט שהוא לחדשנות של בן אדם אחד.


על אמונה וחדשנות.

בכדי לעשות חדשנות צריך להאמין. לא להיות פתי, אבל לאפשר לדלתות להפתח, גם אם הסבירות לקבל משהו ממשי - נמוכה. אגב, זו בדיוק הנקודה שבה כמעט כל המנהלים חוטאים ובמו ידיהם מונעים מדברים יפים לקרות.

הפרויקט דשדש כ- 5 שנים, הוא לא התקדם יותר מדי מכיוון שהמשימה מאוד מורכבת ויש צורך במומחיות רבה בכדי לתכנן ולבצע אותה. הפרויקט הגיע לתע"א במספר גלגולים. בפעם האחרונה והמשמעותית ביותר המודל של החללית הגיע למחשב שלי, ב-2015.  האמת, היא לא עיניינה יותר מדי את אנשי המקצוע, היא לא נראתה משהו אמיתי, יותר בכיוון הזייה. לא יקרה ובטח שלא יצליח. הרושם של הפרויקט לא היה חדשני או פורץ דרך, אלא טורדני, מעיק, מבזבז זמן, לא רציני. אני התייחסתי אליו במלוא הרצינות. לא ידעתי אם הוא יצליח, אבל צריך לתת את כל כולנו, לא? והמציאות מפתיעה, כולנו למדנו את השיעור הזה היטב.


בואו נדבר על התמדה, שחשובה מאוד בהטמעה של תהליכים חדשניים.

המודל של החללית שנח על מסך המחשב שלי היה קטן מאוד ודי מנותק מהמציאות, הבנו את זה די מהר. הצוות של space il נכנס לעיניינים די מהר והתחלנו לעבוד יחד. במהלך שנה שלמה תיכננתי 10 קונספטים שונים, בהתחשב במגבלות ובדרישות המערכת. אם זה משקל, נפח, תאימות חשמלית ואלקטרומגנטית בין מערכות ותתי מערכות, איזון סטטי ודינמי ועוד המון שיקולים אחרים. החוזה עם המשגר נסגר בשלב יחסית מאוחר, ויש לו השפעה רבה על תכנון החללית, ולכן לא היתה לנו ברירה אלא להעריך באופן גס ומחושב את הדרישות.


אני מדגים בהרצאה פרונטלית, אבל רק בכדי להבין מה קרה שם בתהליך: התחלנו עם מיכל דלק אחד של  40 ליטר (שלא היה לו שום סיכוי להגיע לירח), המשכנו עם כל מיני תצורות של מיכלים, 2, 4, 20 ליטר, 40 ליטר , 8 מיכלים עם חללית דו שלבית, ולבסוף, אחרי 10 קונספטים התכנסנו לפתרון של 4 מיכלים של 90 ליטר. דרך מטורפת. ולכל שינוי כזה השפעה משמעותית על החללית כולה. הייתי צריך להעביר כל קונספט כזה באופן פרמטרי למהנדס הבקרה של הפרויקט בכדי שיסמלץ את התנהגות החללית במהלך המשימה. אני מתכנן את החללית ומעביר לו את המידע בכדי שיוכל בתוכנת מחשב להציג איך החללית מתנהגת ולתכנן את המשימה. הכל היה חייב להיות הכי מדויק שאפשר, בכדי לחזות את התנהגות החללית ולתכנן את מהלך המשימה, ובמיוחד בשלב הנחיתה. המשמעות: לדעת בדיוק את המשקל, את מרכזי הכובד ואת שאר תכונות המסה, ברמת דיוק של פחות מ-1 מ"מ. אם תחשבו על זה לרגע, זה מטורף! סטייה הכי קטנה בין התכנון לבין המציאות גורר מצב שצוות הבקרה של החללית מחדר הבקרה נותן פקודה, נניח של סיבוב, אבל החללית לא מבצעת את הפעולה בדיוק כמו שתוכנן, וכך נוצרת שגיאה שמצטברת, וממילא אנחנו לא ממוקמים מדויק בחלל, כך שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו בכלל לא בכיוון. לא ארחיב כאן, אבל בסוף הסתבר שהיינו ממש מדויקים!


היו הרבה מהפכות בחללית הזו, אבל שתבינו: רוב החללית היא דלק! תיכננו מבנה כל כך קל ויעיל, ששקל רק כ 130 ק"ג! ולעומתו הדלק שקל 450 ק"ג! זה מטורף. מערכת חללית שמשקלה 130 ק"ג וסוחבת את כל הדלק הזה ועוד למשימה כזו ארוכה ויוצאת דופן, זו הצלחה אדירה. חללית כזו אצל המתחרים מגיעה בקלות לכמה טונות.


עכשיו נדבר על נחישות, אסרטיביות, וחשיבה מחוץ לקופסה, נגד הזרם. אשתף איתכם בנקודת מפנה, רגע מכונן בפרויקט.

בשלב מסוים במהלך התכנון של החללית, היינו חייבים להתכנס לפתרון של המבנה. הזמן דוחק, חייבים לרדת לייצור. החללית כל כך צפופה ועמוסה, וחיפשתי מבנה יעיל לעמוד במשימה. הצוות שלנו כבר היה סקפטי, זה לא הולך לקרות. אין לנו בכלל מקום לחזק את החללית! היא לא תעמוד בעומסי השיגור, ברעידות, היא לא תעמוד במבחני החוזק השונים... היינו ממש מיואשים. במיוחד שידענו כבר איזה באזז אדיר החללית תופסת בקהל, ובמיוחד אצל ילדים ובני נוער. לא היה לנו מקום לתמרן, אבל אתה לא יכול להגיד ל spaceil שזה לא אפשרי, שזה לא יקרה.

בשלב מסוים הצעתי פתרון לא כל כך מקובל, לחזק את המבנה בדרך לא מקובלת, לא צפויה. התגובות מיד היו - זה לא יעבוד. אנחנו לא עושים דברים כאלה. זה לא יעמוד במשימה. אף אחד לא האמין. כולם שללו. תקופה של שבועיים שלמים שהסתכלו על הפרויקט הזה ביאוש, זה לא הולך לקרות. הולכים במסדרונות והראש למטה, לא מדברים על זה. כולם גם היו עסוקים בהכנות לשיגור של עמוס 6, אז החללית הזו, הלא סבירה בעליל הופכת להיות עוד פחות רלוונטית. ואני מצידי לחצתי, בואו ננסה! לפחות נדע שניסינו.

בכדי לאשר את המבנה החדש היה צורך בביצוע אנליזה - תוכנת מחשב שמאפשרת להעריך איך המבנה והחללית כולה יתנהגו במציאות, תחת עומסים, רעידות והלמים. חודש שאני לוחץ על צוות האנליזה לבצע את הבדיקה, והם סרבו. האמת, הם די צודקים, זה נראה לא הגיוני. כל כך צפוף ומסוכן, ובאמת שהם היו עמוסים מאוד, אבל לא היתה לנו ברירה. "תעזוב אותנו מהשטויות האלה", "אל תבזבז לנו את הזמן", "זה לא יעבוד וחבל על הזמן שלנו, יש לנו פרויקטים הרבה יותר חשובים" ועוד כאלה שמעתי מהם במשך חודש שלם. אחרי לחצים רבים ושכנועים הם עשו את האנליזה. וראו פלא, היא עברה את המבחן בהצלחה! אנשי האנליזה היו בהלם, כולם ממש התפלאו, סוג של נס. נסיון של עשרות שנים בהנדסה, כבר יודעים הכל, ראו הכל. איך יתכן שתכנון כזה מצליח? הזוי. אני זוכר את שיחת הטלפון הזו: "אבי, תקשיב, אני לא יודע מה להגיד לך, אבל זה הצליח. אני לא יודע איך זה קרה." התרגשתי מאוד, תחושה של "יש!!!" אדיר, בא לך לצעוק עד השמים. כולנו התרגשנו כי סופסוף יש לנו פתרון אמיתי. זו היתה מבחינתנו אבן דרך משמעותית בדרך לחללית. אל תגיד אני יודע הכל, ראיתי הכל. אל תשלול. להיפך: תקבל, תפתח, תנסה. חשיבה אחרת, כנגד הזרם יכולה לחולל מהפכות.


החללית היתה מורכבת מהרבה הצלחות קטנות, וממספר הצלחות מאוד גדולות. הכל ביחד מצטבר לסיפור הצלחה חדשני ופנומנלי. יש עוד הרבה מה לספר, אני מרחיב בהרצאה שלי על החללית בראשית וחדשנות.


מוזמנים ליצור קשר ולהזמין לארגון שלכם!



אבי שגיא, innomaze


רוצים לדעת עוד? אנחנו כאן בשבילכם.

השאירו פרטים:

טוב שיש רשתות חברתיות.

מוזמנים לעקוב ולשמור על קשר:


טוב שיש רשתות חברתיות.

מוזמנים לעקוב ולשמור על קשר:




כל הזכויות שמורות ©