ארגונים רבים מוצאים את עצמם עומדים בצמתי קבלת החלטות בתדירות שהולכת וגוברת.

הצורך לקבל החלטה מושכלת ומדויקת ברורה לכולנו, אבל כיצד עושים זאת? 

תהליכי ideation, או רעיונאות, מאפשרים למקבלי ההחלטות להשתחרר מהמיקוד בבעיה, שלרוב כובלת את מחשבתנו, ובדרכים יצירתיות לזהות מרחב של פתרונות חדש.

אנחנו מכירים את הגישה המסורתית: קיים צורך, או בעיה. מכנסים את מיטב המוחות, שלרוב יש להם זיקה מסוימת לבעיה, ודנים בה עד שעולה עשן. העשן מגיע מאוד מהר (בעיקר מיאוש), ולרוב אינו מביא איתו בשורה חדשה, מכיוון שתהליכי סיעור מוחות קונבנציונליים לרוב אינם יודעים לספק פירות מעניינים לפתרון בעיות. הסיבה העיקרית היא שהמומחים, באופן פרדוקסלי, הם חלק מהבעיה, גם אם לא באמת הם אלה שיצרו אותה. בנוסף, המיקוד לרוב הוא בהתכנסות לפתרון, "חיפוש מתחת לפנס". לעומת זאת, פתרון אמיתי, יצירתי, מגיע דווקא במה שאנחנו מכנים "חשיבה מחוץ לקופסה" - אותו מושג נדוש שרובנו לא באמת מבינים את משמעותו, ובטח שלא כיצד מיישמים אותו. מטבע הדברים, אנחנו חיים במערכות שאנחנו חלק מהותי ובלתי נפרד מהן ואין לנו את היכולת לחשוב מחוץ לקופסה באופן ספונטני. 

בנקודה זו, יש צורך אקוטי בהזרקת יצירתיות למערכת, והיא מגיעה באמצעות גורמים חיצוניים, בין אם אלה אנשים שאינם "נגועים" בבעיה, וכלים שבאמצעותם ניתן לגשת אחרת ולהתמודד עימה.

אותו כוח מסייע אינו חשוד באינטרס לצדד לכיוון מסוים, אלא לאפשר לצוות לזהות את מרחב הפתרונות. מרחב פתרונות לעתים יכול להיות אינסופי, כתלות בהגדרת הבעיה. עבור בעיה הנדסית, לרוב נגייס פאנל מומחים מהנדסים ונצפה מהם להוביל לפתרון הבעיה באופן ממוקד, מתודי, בהתכנסות לפתרון. אך בעיה מעולם ההנדסה שמרחב הפתרונות בה רחב, האם מהנדס מומחה ידע להתייחס כראוי לבעיה? לא בשלב זה, מכיוון שעדיין אין שום משמעות לתהליך התכנסות לינארי. זו הנקודה שבה נדרשת ראייה רחבה ונטולת פניות, אותה יצירתיות שמביאה לנו פתרונות מפתיעים, לא לינאריים, לא מובנים, לעתים גם לא אינטואיטיביים. איך הקסם הזה קורה? פשוט. כשיוצאים ממרחב פתרונות מצומצם, ממוגבלות מחשבתית, מבינים שמרחב הפתרונות הוא אינסופי ומגיבים כך. אין גבול ליצירתיות. 

בכדי לגשת לאותו מרחב פתרונות אינסופי יש צורך מובהק לאפשר לפעילות להמצא במצב של אי וודאות, כאוטיות. זהו מצב מעורפל, טורבולנטי, עם הרבה אנרגיה והתלהבות, אך שונה במהותו מהמקום הלינארי של ההתכנסות. תהליך ה-ideation בחלק הארי שלו הוא כאוטי, ויש לנהל את התהליך נכון בכדי שהשלב הלינארי ישא פרי.

תהליכי ideation מאפשרים לצוות החשיבה, בנקודת זמן קריטית, להשתחרר ממגבלות החשיבה ולהפתח לעולם חדש של פתרונות. 

אבי שגיא, innomaze