חדשנות. מושג כל כך נחשק ובד בבד כמעט בלתי מושג עבורנו.

כולנו יודעים שלא ניתן להפיק חדשנות מנסיון, אין תואר בחדשנות וגם 50 שנה של לימודים לא בהכרח יובילו אותך לאותו רגע נכסף של הברקה.

מדוע? מפני שהחדשנות (האמיתית) לא מגיעה בתבניות. היא לא ארוזה ואין לה הוראות שימוש.

אבל אנחנו יודעים שהיא שלנו! הרי, לפעמים זה קורה לנו, שאנחנו נוצצים, מבריקים, שמשהו בוער בנו ואנחנו מצליחים להפתיע את כולם, ואפילו את עצמנו! איפה הכוח הזה? איפה החדשנות הזו נחבאת? למה היא מסתתרת כל כך עמוק?

התשובה מעט קשה לעיכול, אבל טמונה במילה אחת פשוטה אך עוצמתית - צמצום.

אנחנו חיים בסביבה מצמצמת כמעט מהרגע הראשון שאנחנו זוכרים את עצמנו.

בואו ניקח דוגמא קטנה ונבחן לרגע איך המשק מצמצם את החשיבה שלנו כבוגרים.

בטח ניסיתם להתקבל למקום עבודה מתישהו לאחרונה.הכנתם קורות חיים, עמלתם עליהם קשה מאוד, ובטח זכרתם לוודא היטב שקורות החיים ממוקדים רק לתפקיד אליו אתם פונים. חלילה שלא ידעו שם עליכם שאתם מזגזגים, שבכלל למדתם תחום אחר לגמרי, שניסיתם כיוונים שונים... הרי זה מעיד עליכם שאתם לא מספיק מנוסים, שאין לכם את הותק הדרוש, וכמובן, אתם לא יציבים! רק שלא ידעו עליכם שיש לכם חיים מחוץ לעבודה, רצונות, ושאתם משתעממים ממקום העבודה אחרי תקופה , וכן, אתם רוצים לפעמים לגוון ולנסות תחומים חדשים. פה בדיוק טמונה הבעיה. הרי המקור ליצירתיות שלכם היא אתם בדיוק. הרצונות שלכם. נסיון החיים שלכם. התנסות זה טוב, זו התשוקה להתפתח ולנסות דברים חדשים. שם גם טמונה בסופו של דבר היכולת שלכם להיות חדשנים. שוק העבודה מאיים עלינו בזו הלשון: אני רוצה אותך ממוקד רק עבורי, בלי דמיונות, בלי רצונות, מתכנת/מהנדס/מנהל לנצח. ותבוא עם נסיון של 50 שנה (למרות שאתה בן 30)

אז למה החדשנות תקועה? כי שם, עמוק בתוכנו, היא האיום הכי גדול עלינו.

אבי שגיא, innomaze