כשאנחנו רוצים לבטא חשיבה אחרת, ייחודית, אנחנו משתמשים במושג "לחשוב מחוץ לקופסא".

מה זו אותה קופסא ומדוע צריך לחשוב מחוצה לה?

כולם כבר מבינים את הצורך בחשיבה אחרת, יוצאת דופן, פורצת גבולות. 

אנחנו חיים בעידן הטכנולוגיה, בו הדברים קורים מאוד מהר. אנחנו צריכים להספיק כמה שיותר וקשה לנו לקבל רגעים דלים, חסרי מעש, קפיאה.

זו המציאות החדשה וכולנו (רובנו) מתאקלמים בה באופן יומיומי.

אנחנו גם מבינים שעמידה במקום היא לא מנוחה, אלא מצב שאנחנו עלולים ממש להשמט מהדרך, להדרס, להיות לא רלוונטיים. לא פשוט לנו עם זה, לא בעידן של היום, ובטח לא בחשיבה שסיגלנו לעצמנו. אנחנו אוהבים חדש, רוצים חדש, רוצים להספיק.

אנחנו גם מבינים שהדברים הגדולים באמת לא הגיחו להם סתם כך מעבודה שגרתית ואפורה, ממקום של עצירה, אלא דווקא בהפתעה, ממקום של הברקה, תפיסה והבנה אחרת של הדברים, של המצב, של המציאות. זו אותה יכולת לפרוץ את הגבולות, לשנות או לרענן פרספקטיבה, להגיע מדרך אחרת, מכיוון אחר.

אז למה זה לא קורה תמיד? למה אי אפשר להזמין את זה? לשלוט בזה? בגלל הקופסא.

האדם הוא אולי היצור היחיד שבאמת יכול לנסות להשתחרר מהכבלים המנטליים בהם הוא נמצא ולבחון את המערכת, את המציאות בה הוא חי. רק מה, הוא מסגל לעצמו דפוסי חשיבה, תבניות, הלך רוח, לעשות סדר בבלגן. אנחנו בונים לנו בראש הרבה קופסאות כאלה, איך דברים צריכים להיות, מה נכון ומה לא, חוקים על גבי חוקים. היצירתיות שלנו, באופן טבעי, פוחתת ככל שאנחנו מתבגרים, אבל היא משמעותית פוחתת ככל שאנחנו מקבלים על עצמנו חיים בתבניות. אם טרם הכרתם, הנה מחקר של נאסא בנושא:

מהמחקר, היצירתיות שלנו פוחתת משמעותית מרגע שאנחנו נכנסים למסגרות מחייבות. האמת, אם תחשבו על זה לרגע, זה בהחלט נכון, לא צריך מחקר בכדי להוכיח את העניין. עם זאת, הסתייגות מסויימת: ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו מתייחסים לחיים ביתר רצינות וסביר שלא נתייחס לכל מאורע או אובייקט כמשחק. ובכל זאת, אין ספק שהמסגרות המחייבות מנטרלות את יכולת היצירתיות שלנו. עניין נוסף שנדרש לבאר לעומק הוא מה הן אותן מסגרות שגורמות לנו לחשיבה בתבניות, ואיזה אוכלוסיות לא "נפגעות" מהתהליך. 

אז מה? נחיה באנרכיה מוחלטת בכדי להיות יצירתיים? לא נכנס למסגרות? לא. ממש כמו בכל דבר, צריך למצוא את דרך המלך, את האיזון. אנחנו חייבים לשמור על הגחלת, על היכולת שלנו לשחרר את הכבלים בעת הצורך, להתנתק מהמגבלות התפיסתיות, לשים בצד את התבניות, את כל הקופסאות שארזנו לנו בדרך.

זה אפשרי, זה עובד, והשכר הוא רב, מכיוון שהחדשנות האמיתית היא זו שתוכל להחזיק חברות עם ראש מעל למים לאורך שנים.