מנורת הייבוש - מסוכנת לבריאות?
מנורת הייבוש ללק ג'ל שוב מסעירה את העולם.
אז אחרי שהסערה מעט נרגעה, זה הזמן לומר כמה מילים בנושא כמומחה לתחום הציפורניים ומדען בוגר טכניון.
החשוב מכל - לא מגיבים מיד. זה הכי לא מקצועי להגיב מיד. קודם לומדים את השטח, מבינים במה מדובר ורק אז מגיבים.
עכשיו נדון באותו מחקר שהסעיר את העולם.
מי שמכיר את עולם המחקר יודע שחשוב להגדיר מחקר באופן מיטבי לפני שמתחילים לבצע אותו. אז תורי לשאול: מה מטרת המחקר? מה רצו להוכיח? ומה הוכיחו לבסוף?
קישור למחקר המלא
לאחר עיון מעמיק במחקר אציין מספר נקודות חשובות שלא הובנו נכון והופצו ברשתות החברתיות.
לפני כן, חשוב לציין שמדובר במחקר מעמיק ויסודי, איכותי, מהמקיפים שנעשו בשנים האחרונות.
למחקר יש אג'נדה ברורה, ובהתבסס על המקורות השונים – סביר שמטרתו להוכיח שמנורות הייבוש מסוכנות לשימוש.
נבחן את תוקף המחקר.
ראשית, המחקר בוצע על 3 סוגי תאים שונים: תאי עור fibroblasts של בני אדם, תאי אפידרמיס קרטינוציטים של בני אדם ותאי גזע של עכברים. שלושתם בתאימות גבוהה לעור שנחשף למנורת ה LED בתהליך הייבוש של הג'ל.רמת התאימות כנראה גבוהה למציאות, אם כי יש הסתייגות ברורה:
בהמשך המחקר:
"While this report demonstrates that radiation from UV-nail polish dryers is cytotoxic, genotoxic, and mutagenic, it does not provide direct evidence for an increased cancer risk in human beings."
המחקר אינו ראיה מוחלטת לסיכון מוגבר בשימוש במנורת ייבוש ללק ג'ל, אבל המסקנות שלו קושרות אותו באופן עקיף עם הגברת הסיכוי לחלות.
עוד נכתב שכרגע מתקיימים מחקרים אפידמיולוגיים גדולים שבוחנים את הנושא שיספקו אומדן טוב לגבי הסיכון בשימוש במנורות ייבוש, תוצאותיהם יפורסמו במהלך העשור הקרוב.
אם כך, המחקר מעיד על סכנה קיימת של פגיעה בתאים, אבל עד כמה זה באמת חמור?
ראשית, חשוב להבחין שמבחינת שיטת המחקר, החוקרים בחרו מנורה מסוימת אחת שמאפשרת להם לקיים מחקר מחמיר. מדוע? מכיוון שאין טעם לקיים מחקר "סביר" שבודק התנהגות "נורמלית", כך לא ניתן לדעת מה קורה אם היתה חריגה מהנורמה. כן מצופה מהחוקרים לבדוק מה קורה במצב של שימוש סביר וזה לא מוצג במחקר.
משך השימוש שנבחר הוא 20 דק' רצופות. החוקרים מסבירים ששטף האנרגיה של המנורה נמוך ממנורה ממוצעת ולכן הם בחרו להפעיל אותה יותר מהממוצע כדי להשוות לתנאים שימוש סבירים. למעשה, במנורה ממוצעת עם שטף קרינה של 10.6 mW/cm2 דובר על כ 14 דק' שימוש רצוף.
אם מתבצע שימוש במנורה עם שטף קרינה גבוה יותר - משך השימוש האפקטיבי יורד. במחקר שנעשה לגבי קרינת מנורות הייבוש בחנו את שטף הקרינה והשפעותיה:
"Higher-wattage sources correlated with higher UV-A irradiance emitted"
חשוב להבחין שיש קורלציה בין ההספק של המכשיר לבין קרינת UVA הנפלטת.
במחקר שלנו: לדוגמה, אם משתמשים במנורה מס' 7 הזמן האפקטיבי שהמחקר מציג הוא 11 דק' שימוש, ואם בוחרים את המנורה עם שטף הקרינה הגבוה ביותר זמן החשיפה כבר יורד ל 9.5 דק' בלבד, כל זאת בהנחה שהיחס הוא לינארי והגדלת השטף משפיעה ביחס ישר על עוצמת הפגיעה בתאים. זו נקודה שלא נבחנה במחקר, כנראה הנחה סמויה.
זו הסיבה שבמחקר בחרו 20 דק', הם עשו ממוצע על משך השימוש במנורות השונות ולקחו את המקרה המחמיר ביותר. עבור מנורה עם שטף קרינה גבוה זמן שימוש של 10 דק' בהחלט מתקרב למה שקורה במציאות: בייס + מבנה אנטומי + 3 שכבות לק ג'ל + טופ כבר מגיע לכ-6 דק', ובקלות אפשר להוסיף דק' חשיפה נוספות – קישוטים, תיקונים ועוד. כך שהבחירה של 20 דק' מוצדקת למקרה הקצה.
אם כך, מדוע לחשוף 3 ימים רצוף? הרי זהו לא שימוש סביר במנורה. המחקר הראה דבר מעניין וחשוב ביותר, שהנזק מצטבר:
"Cell viability was measured 48 hours after the final irradiation with each condition repeated at least three times. Analysis of cell viability revealed that UV radiation
induced cytotoxicity with higher number of exposures causing a lower cell viability."
מצב התאים נבדק כעבור 48 שעות, לאחר התייצבות, והוכח שהנזק לרקמות מחשיפה של יומיים ברציפות (20 דק' בכל יום) גדול מחשיפה של רק יום אחד, וחשיפה 3 ימים ברציפות מגבירה עוד את הנזק לתאים לעומת יומיים. מדוע הם בחרו 48 שעות? מכיוון שזהו הזמן הסביר להתחדשות של רקמות בתא חי, חידוש של DNA. אם כך, יתכן והנזק השיורי מצטבר לאורך הזמן עם החשיפה למנורת הייבוש ותהליך שיקום טבעי לא מתרחש בין החשיפות, אלא תהליך של דגרדציה.
חשוב להבין, מדובר בתאים חיים שנשמרו בתנאי מעבדה ומגיבים לניסויים כתאים לכל דבר. אמנם אין כאן מערכת חיסונית וזו לא גוף האדם כמערכת, אך אם בוחנים מה עובר על תא בודד בתהליך הייבוש ניתן להסיק מכאן רבות.
במחקר:
"While analyzing the cells after exposure to the lamp, the team noticed elevated levels of reactive oxygen species, or reactive molecules that are highly charged or stimulated. The molecules can interact with proteins, mitochondria and other parts of human cells and prevent them from functioning properly, said Zhivagui, who worked on the study.
The team said the radiation emitted by UV nail polish dryers can lead to mutations in DNA. The radiation imprints on your DNA and each time your cell divides, the mutation will be present in
the new cells. And cells divide constantly depending on the organ, Zhivagui said."
הקרינה גורמת לשינויים בתפקוד של התאים ועלולה לגרום למוטציות. הממצאים בסקר שערכו היו רמות גבוהות של חמצון, פגיעה בתפקוד המיטוכונדריה (הפקת אנרגיה וגנטיקה) ויצירת מוטציות שונות שאופיין, עם חלוקת תאים טבעית, יכול להיות קשור למלנומה, כך לדבריהם.
ומה קורה לעור מתחת לציפורן? האם המנורה מסוכנת בחשיפה?
מחקר מעמיק שנעשה לפני כעשור מצא שהציפורן (בעובי סביר) חוסמת לחלוטין קרינת UVB ואת הרוב המוחלט של קרינת UVA. כך שמבחינת קרינה מיטת הציפורן בטוחה לשימוש במנורות ייבוש. למאמר
מסקנה: מדובר במחקר טוב ואיכותי. למרות שהוא חסר בפרטים חשובים ומצומצם בפרטי המחקר, הוא מהטובים שנערכו עד היום בנושא מנורות הייבוש ללק ג'ל.
המחקר לא עוסק בסוגי קרינות שונות והשפעתן על העור, גם לא לא קרינת שמש. הוא עוסק רק במנורות הייבוש. הוא לא מסיק שמנורות הייבוש מסוכנות באופן מוחלט, אבל מכוון אותנו להבין מה זה המכשיר הזה ומה סוג השפעתו עלינו. כפי שקבע ה-FDA, המנורות הללו בטוחות לשימוש אם נעשה בצורה סבירה. חשיפה גבוהה עלולה לגרום לנזק לתאים. שימוש במנורות ייבוש בעלות הספק גבוה ושטף קרינה גבוה לזמן ממושך מגביר את הסיכון לעומת מנורות בעלות הספק נמוך, שטף קרינה נמוך ומשך חשיפה נמוך.
מניקוריסטיות בתחילת דרכן עלולות להיחשף מעבר למותר בתקופת הלמידה בגלל חוסר זהירות ולמידה אינטנסיבית שכוללת חשיפה ממושכת של ידיהן למנורת הייבוש. "משחקים" ונסיונות עם המכשיר לא רצויים ועלולים להזיק לגוף.
באופן כללי מנורות הייבוש בטוחות לשימוש, כמובן בשימוש סביר. כמעט ולא מתועדים מקרים של מחלות קשות בציפורניים ו/או בעור מסביבן שהגורם המרכזי שלהם הוא מנורת הייבוש. ישנן בעיות אחרות שהופכות להיות מאוד נפוצות – אלרגיות, אוניכוליזיס, המטומות, היפרקרטוזיס, ואלה הקלות שבהן. רובן המוחלט נובעות בגלל שימוש לא נכון בלק ג'ל, תכשירים, חומרים לא איכותיים. לעתים גם כשהכל תקין עלולות להיווצר בעיות שונות, גם בגלל מנורת הייבוש. ועדיין, לרוב לא מדובר על מחלות עור קשות ומסכנות חיים.
ולסיום – האם המנורה מסוכנת יותר או פחות ביחס לחשיפה לשמש? גם השמש גורמת לנזקים לרקמות ופוגעת ב DNA, וגם לגביה יש המלצות ברורות להשתמש בקרם הגנה ולהתכסות מפניה בקרינה ישירה.
הספק קרינת השמש בשעות השיא: 4.70 mw/cm2 to 6.59 mw/cm2 שזה בערך חצי משטף הקרינה הממוצע של מנורת ייבוש ממוצעת, ועדיין באותו סדר גודל. המשמעות: קרינת מנורת הייבוש לא שונה בהרבה מקרינת השמש.
לסיכום: אינטראקציה עם העולם מסביבנו תמיד כרוכה בסיכונים. שמש, גשם, עשן, אבק, חיידקים ועוד. קוראים לזה חיים. תמיד כדאי למזער סיכונים, אבל חשוב לא פחות לזהות סיכון ולהעריך אותו נכון. חשש יתר והיסטריה לא פחות מסוכנים משאננות.
הסיכון בשימוש במנורות הייבוש אינו משמעותי (כשהן תקינות ובשימוש סביר על פי הגדרות היצרן) ודומה במידה רבה לחשיפה לשמש. לבעלי עור רגיש ולהפחתת הסיכון מומלץ להגן על העור באמצעות קרם הגנה ו/או אמצעי הגנה אחרים.
מנורות ייבוש לא תקינות, לא איכותיות, לא מאושרות או בשימוש לא נכון עלולות לגרום לנזקים שונים ולכן חשוב לעבוד עם ציוד איכותי ולהקפיד על הנחיות היצרן.
אבי שגיא
(אפשר לשתף, אסור להעתיק את המאמר או חלקים ממנו ללא הסכמה בכתב)
