שאלות ותשובות

למה אתה לובש בגדי נשים?

אני לא לובש בגדי נשים אלא בגדים יפים, שמוצאים חן בעיניי.

אני אדם יצירתי שמאוד אוהב עיצוב וסגנון. אני אוהב צבעים, טקסטורות, ואני אוהב להרגיש את הדברים. כמעצב וסטייליסט לא מספיק לי לראות את הבגד על קולב או על מישהו או מישהי, אני רוצה להנות מהחווייה. ממש כמו שאופה רוצה לטעום את העוגה שהכין. 

כיום, רוב הביגוד המעניין, המבחר והגזרות הם אצל נשים, אבל זה לא צריך להיות כך וזה גם לא היה כך בהיסטוריה. לכן אני בוחר בעצמי את הביגוד שלי ולא על פי מעצב או נורמה שהשתרשה.

איזה תגובות אתה מקבל?

בגלל שאני משפיען רשת אז אני די מוכר, אז הרבה מבקשים להצטלם או סתם אומרים שלום. מי שלא מכיר אותי לפעמים חושב שאני אישה ופונה אליי בלשון נקבה, ומופתעים שאני מגדיר את עצמי כגבר. לפעמים מתחילים איתי, במיוחד גברים מבוגרים שחושבים שאני אישה ולא מכירים אותי. 

איך אתה מגדיר את עצמך?

אני גבר, זכר, סטרייט. ככה נולדתי וככה טוב לי. אני לא חושב שיש קשר הדוק בין הלבוש למגדר ולכן אני מרשה לעצמי להנות וללבוש מה שמוצא חן בעיניי.

אז לא צריך להיות הבדל בלבוש בין גברים ונשים?

צריך להיות, אבל הרבה פחות קיצוני ממה שיש היום. גברים יכולים ללבוש ולעשות כמעט כל דבר - ללבוש שמלות וחצאיות, למרוח לק, להאריך שיער, להתאפר, ללכת על עקבים ופלטפורמות ועוד הרבה דברים שגברים עשו מאז ומעולם ושייכים להם לא פחות מלנשים. הבגד היחיד שגברים אף פעם לא לבשו ומאופיין כנשי בעיניי זה שמלה ארוכה, סטייל שמלת ערב. זהו בגד לנשים בלבד, "שמלת אישה". כל השאר פתוח לגברים ונשים. 

אז גברים ונשים יראו אותו הדבר?

ממש לא. תווי הפנים ומבנה הגוף של הגבר שונים משל אישה. לכן לדעתי פחות נכון לגבר למרוח איפור שמטשטש מאוד את תווי הפנים כך שלא מזהים שהוא גבר. מעבר לזה, המראה זה עניין של נורמה חברתית. קל לדפדף בהיסטוריה ולראות שהיו תקופות שגברים היו הרבה יותר מגונדרים ומסוגננים מנשים.

מה אשתך חושבת על זה?

אשתי מכירה אותי כאדם יצירתי, חדשן, שלא פועל על פי תכתיבי החברה אלא על פי עקרונות של צדק ואמת פנימית. היא מבינה שכדי ליצור חברה הוגנת ובריאה צריך לתת גם לגברים את המקום שלהם בעולם היופי והאופנה, וממש כמו שהיא לא רוצה שיקבעו לה מה ללבוש ואיך להיראות היא צריכה לאפשר גם לאחרים להיות חופשיים להתבטא ולחוות.

במה אתה עוסק?

אני מהנדס אווירונאוטיקה וחלל בהכשרתי ועבדתי 10 שנים בתעשיה אווירית - 5 שנים באלתא בתכנון של מערכות מכ"ם, ו-5 שנים נוספות במבת בתחום הלוויינים - תכנון וניסויים של לוויינים, והייתי גם חלק מצוות התכנון של החללית בראשית. במקביל הייתי חלק מצוות ניהול החדשנות של תעשיה אווירית. בשעות הפנאי למדתי עיצוב נעליים בגילדה, עיצוב תעשייתי בקונספט, והקמתי קליניקה לרפואה משלימה למחלות ציפורניים. מאז הספקתי לעשות המון דברים, כשאני מחבר בין הצד הריאלי שבי לצד העיצובי והטיפולי.

כיום אני המנכ"ל של INSA - המכון הישראלי להערכת חדשנות, חבר הוועדה הבינלאומית של תקן ISO56000 לניהול חדשנות ויו"ר מרז החדשנות בלשכה לטכנולוגיות המידע. במקביל מטפל בקליניקה של מחלות ציפורניים. ובנוסף לאלה סטייליסט, עוסק בביגוד, מרצה ומלמד סטיילינג.

הרחבת תפיסת הגבריות

עקרון יסודי שמקדם איזון חברתי על ידי עידוד הגברים לבטא את עצמם דרך המראה והלבוש, לחוות מנעד רחב של תחושות ורגשות, ולהתאים את הזהות האישית שלהם לצרכים ולהעדפות האישיות, ללא תלות בנורמות גבריות מקובלות. העקרון דוגל ביצירת סביבה שבה גברים יכולים להתפתח ולהתבטא באופן חופשי מבלי להיות מוגבלים בתפקידים ובמראה שקשורים לתפיסות מסורתיות של גבריות.

זה לא פוגע בילדים שהם רואים גבר בלבוש כזה?

בדיוק להיפך.

מגיל צעיר הגבר מורגל שכל מה שקשור ליופי וטיפוח לא קשור אליו. הילד מסתכל על בנות שלובשות שמלה, חצאית, מאריכות שיער, מורחות לק, מתעסקות ביופי ובמראה, והוא מבין שלו אסור. שזה לא מקובל. שככה רק בנות עושות וזה לא של בנים. למה? ככה. ואם הוא רוצה להתנסות גם כן? אוי ואבוי. ומי קבע שכל זה של בנות? אין תשובה. אז הוא מפתח כלפי העניין תפיסות שונות - זה איכסה, ובנות זה איכסה, או להציק ולהטריד - גם אני רוצה אבל לא יודע לבטא את זה. כמובן גם התייחסות לבנות כאל אובייקט, תפיסה שמאוד נפוצה אצל מבוגרים. תפיסה נוספת - אדישות והתעלמות מהעניין ומהתעסקות של נשים ביופי ואופנה, התייחסות לזה כמשהו רדוד, מיותר. 

בכל אלה אפשר וצריך לטפל עוד מגיל צעיר ולייצר חברה מאוזנת ובריאה.

להתקשט ולהתעסק בגוף זה טבעי לחלוטין לבני אדם - עשינו זאת לאורך ההיסטוריה, גברים ונשים, וגם היום עושים את זה, אבל לא בחברה המערבית ולא הגבר המודרני.

למה אתה עושה את זה?

כאיש חדשנות וכאדם שצדק מאוד חשוב לו, אני בוחן כל דבר, כל תפיסה וההתנהגות לעומק ולא מקבל תשובות שטחיות. קשה לי לראות עיוותים חברתיים וסבל מתמשך בגלל עקרונות מוטעים. החברה לא מאוזנת, גברים ונשים סובלים ומציקים אחד לשני בדברים שמרגילים אותנו מגיל צעיר ונראים לנו כנורמה, כמשהו טבעי. אנחנו רואים גברים שמנהלים את העולם ועסוקים באובססיה בלייצר כסף, לרדוף כבוד ולשעבד את כל העולם. עסוקים בלהגביר תחרותיות ומלחמות, ולהפוך את החיים למורכבים ומתישים.

איזון של הגבר יכול לאזן את המציאות. 

אז למה אני עושה את זה? כי אכפת לי מכל אחד ואחת.

אבל למה סטיילינג?

העיסוק בסטיילינג הוא לא רק הנאה, יש לי גם אמירה משמעותית. כאיש הייטק, מומחה לחדשנות, אני בוחר לעסוק בתחום שנחשב נחות, רדוד. בטח שלא תחום מרשים כמו הייטק. אני בוחר להראות שיש המון עומק בתחום הזה, ושהוא חשוב ומשמעותי לא פחות מתחומים אחרים. העובדה שזה תחום נשי לא הופך אותו להיות פחות נחשב בעיניי, להיפך. לא רק מה שגברים נוהגים לעסוק בו הוא תחום כדאי ונחשב. 

אז למה אתה גם לובש את הבגדים? תלביש נשים

זו בדיוק הנקודה. העיסוק באופנה ובמראה נתפס על ידי הגבר המערבי המודרני כבזבוז זמן. מספיקה חליפה טובה, שעון יוקרתי ונעליים תואמות כי הגבר עסוק, וזמן שווה כסף. גבר עסוק בלהיות מצליח, ואת ההצלחה הוא מראה בעוד כסף ועוד רכוש. 

עד המהפכה התעשייתית גברים היו מאוד מסוגננים - שמלות, חצאיות, עקבים, מחוכים, איפור, מלמלות, שיער, הרבה מזה כדי להראות את עושרם. כשהתעשייה נכנסה לחיינו המגמה התהפכה. הגבר החליט שזה לא פרקטי להיות מסוגנן והעביר את הכל לנשים. מאז, הגבר מלביש את האישה ומשוויץ בה כדי להראות את עושרו. אם פעם הגבר קנה טבעת יהלום לעצמו כדי להראות את עושרו, היום הוא קונה לאשתו ומשוויץ ביופי של אשתו. זו אחת הטרגדיות הקשות מאז המהפכה התעשייתית כי הצורך להתקשט ולהתגנדר עדיין קיים וכל כך טבעי, הוא לא רק מתבטא בעושר.

מסיבה זו אלביש את עצמי וגם נשים וגברים.

אולי תהיה אישה וזהו?

אני לא אישה ולא מרגיש אישה. גם לא נוח לי שפונים אליי בלשון נקבה (למרות שאני מבין לגמרי את הבלבול).

גבר יכול להרשות לעצמו להנות משפע של סגנונות שיש היום, ומחלקת גברים בחנויות אופנה יכולה (וצריכה) להיות גדולה לפחות כמו מחלקת נשים, עם חצאיות, שמלות, עקבים, אקססוריז וכל מה שרק אפשר לדמיין. 

המבחן שאני עושה לעצמי אם אני רוצה להיות אישה, ובו אני מנקה את האופנה מהרצון האמיתי: 

אם הייתי נולד לדוגמה כחרדי, למשפחה חרדית, כזו שהלבוש שם לא אופנתי, אפרורי ואפילו לא נעים במובנים מסוימים. האם הייתי רוצה להיות אישה? האם היה מעניין אותי להיות בדמות האישה שם? התשובה היא ממש לא. אני מרגיש הכי גבר וטוב לי להיות גבר, כמו שנבראתי. אני אוהב אופנה, צבעים וצורות, סגנונות, טקסטורות. אישה זה הרבה הרבה יותר מזה, הרבה יותר ממראה. 

קיימת היום נטייה אצל גברים לראות את השפע בעולם הנשי ולחשוב שזו אישה ולרצות להיות אישה.

אני לא אישה וגם אף פעם לא אדע מה זה להיות אישה. ועם זאת, אין שום סיבה לשנוא את הגוף ולחשוב שהמראה מושפע מהמגדר ולהיפך. זו הסתכלות צרה שגורמת לאי הבנות ולתסכול רב. זה בסך הכל מראה חיצוני ואפשר לבחור אותו.

אתה קרוסדרסר?

לא.

קרוסדרסר בהגדרה הוא אחד שלובש את בגדי המין השני. אני לא תופס את הדברים לפי ההגדרה הרווחת שמעצב כלשהו החליט שכך גברים צריכים להיראות ולהתלבש מכיוון שזו הגדרה שרירותית וקל להיווכח בזה כשרואים את האופנה לכל אורך ההיסטוריה.

אתה דתי?

כן. אני אדם מאמין, חובש כיפה. אמנם נראה ניגוד מוחלט, אבל למעשה ההיפך הוא הנכון. כל השפע והטוב של העולם, כל הקסם והמורכבות, ברור לי שיש בורא וברור לי שיש תורה. היכולת שלי ליהנות מכל השפע האדיר ולהגיד תודה על הכל זה בדיוק הדת בשבילי. 

הבורא ברא את העולם כדי ליהנות לנבראיו. כל פעולה של צמצום מבחירה או מהכרח היא חטא למטרה. כל מה שמסביבנו שמגרה את החושים ניתן לנו כדי להרגיש את העולם העשיר ולהתפעל מהשפע האדיר והזכות להיות חלק ממנו. הבחירה של להמנע ממשהו מסוים היא למעשה "חנק" של אחד החושים, סוג של מחלה. כשאדם נכנס למאפיה ויש ריחות וצבעים טובים אבל אסור לו לאכול כמעט מכלום - זו מחלה. למעשה מחלה היא חוסר היכולת של האדם ליהנות מהטוב של הבורא. 

אמנם לא הכל מותר, כך לדוגמה אסור לאכול שרצים או בעלי חיים מסוימים, ולכן השאלה היא מה ההגבלה על לבוש. האיסור העיקרי לגבר הוא ללבוש שמלת אישה. הבגד היחיד שגבר לא לבש אף פעם לאורך ההיסטוריה זו שמלת ערב של נשים, ארוכה, סטייל שמלת כלה. היו דברים דומים וקרובים, אבל יש סוג של הסכמה שזה פריט לבוש נשי. לכן זו ההגדרה של שמלת אישה ואני לא לובש כזו. כל השאר - מותר. ואם נתהה רגע ונחשוב שאולי שמלת אישה היא ביטוי לכלל הבגדים הנשיים - התורה יכלה לכתוב "לא ילבש גבר בגד אישה" או "לא יעשה גבר כמעשה אישה". הדיוק במילים הוא משמעותי. לגבר מותר להתקשט וללבוש המון סוגי לבוש שהיום הם טאבו אבל היו מקובלים בעבר. והאמת - הגיע הזמן שנתקדם לעבר חברה בריאה ומאוזנת.