כבר מעל לעשור שתהליכי open innovation הופכים למבוקשים ונוצצים, ובמיוחד בשנים האחרונות.

כמעט כל ארגון מחפש את המקום בו יוכל להתפתח בתהליכי חדשנות פורצי דרך, ומבין שכוח אדיר טמון בחיבור שבינו לבין הסביבה.

פעם קראו לזה "שיתופי פעולה", כשם גנרי, אבל אנחנו כבר לא שם. תהליכי החדשנות של ההווה, ובטח של העתיד, מתוחכמים הרבה יותר ודורשים מוכנות אחרת, משופרת, כמעט בסדרי גודל.

מדוע?

מכיוון שהפעילות הארגונית הפכה מורכבת באופן משמעותי. מוצר הוא לא רק "הדבר עצמו", אלא עטוף בשכבות על גבי שכבות של ערכים שונים. המוצר הפשוט ביותר מצריך עבודה במישורים שונים, והמוצר המורכב הופך לעתים ללא רווחי. ארגון עסקי הופך לישות מורכבת, עם אתגרים מהירים ועוצמתיים, תפקידים חדשים, דרישות גבוהות, מאפיינים חדים.

ממש כך גם התהליכים הבין ארגוניים. הם מצריכים הבנה עמוקה של המטרות המשותפות, עשייה מהירה בשוק משבש, וכמובן תאימות ברמה גבוהה.

המפתח להצלחה בתהליכי open innovation הוא הדיוק. דיוק המטרות, הקשר, התהליך. הדרך להצלחה רצופה כשלונות, ולכן נתבונן בהבנת הכשלים האופייניים.

"בואו נעבוד יחד" כבר לא מספק אותנו. זה נחמד ויכולים לצאת דברים טובים, אבל הקשר חייב להיות מדויק. מהלכים בתדר גבוה מצריכים קוהרנטיות רבה, דיוק אנרגטי. ניצול לא נכון של אנרגיות עלול להכניס ארגון לסחרור מהיר בשוק משבש. 

תהליכי open innovation מבטאים את אינסוף האפשרויות העומדות לקראתנו באקוסיסטם העסקי ומחוצה לו, ומנגד, את הצורך לחדד את המטרות ולאפיין את הדרך שבה אנחנו יודעים ורוצים לעבוד. ורסטיליות היא לחלוטין תכונה של העולם החדש, וארגונים, במיוחד גדולים, לא ניחנים בורסטיליות רבה ולכן נדרשת התאמה ראשונית טובה.

פן נוסף של כשל לוגי - "אם כולם עושים את זה גם אנחנו יכולים". על הנייר - כן. במציאות הדברים מורכבים ועלולים להסתבך במקומות הכי פשוטים. העתקת מודלים ושיטות עבודה ממקום למקום לא עובדת במציאות העכשווית. הדיוק העסקי לא מאפשר לנו לעשות "מה שאחרים עושים" ולהצליח. המשוואה העסקית הופכת מורכבת, עסקים רבים מנסים את מזלם, חלק קטן מאוד צומחים בקצב אדיר, אבל הרוב מתאמצים להשאר עם הראש מעל למים, וזה מצליח לתקופות. ואין, וגם לא נמצא שני עסקים שעוברים את אותו תהליך של פיתוח עסקי. 

לא זו בלבד, שתהליכי open innovation לרוב לא יהיו תהליכים ארוכי טווח אלא כריכוז מאמצים לטווח זמנים מסוים ולפעילות מוגדרת מראש. מדוע? מכיוון שכל ארגון מעוניין לשמור על זהותו העסקית, כך שארגונים שונים פוגשים הזדמנויות שונות במהלך התנועה לעבר המטרה. דיוק.

אזור כשל משמעותי נוסף - תאימות הפלטפורמה. לא ניתן לקיים תהליכי open innovation ללא התאמת הפלטפורמה ברמה שתאפשר פעילות מדויקת על פי המטרות שהוגדרו. פתיחת הפלטפורמה היא פעילות שיש לעשותה במשנה זהירות ובתכנון קפדני, מכיוון שהיא הלב של האינטראקציה בין הארגון לסביבה. יש להתאימה למטרות, לקהלי היעד ולאופי הפעילות. כשיש כשל סביב הפלטפורמה הוא כנראה נובע משאננות של הארגון ואי הבנה בסיסית בתהליכי open innovation.

אם נאסוף את כל הנקודות שצוינו למעלה לחבילה אחת מאפיינת, נגיע למסקנה המתבקשת שתהליכי open innovation הם תהליכים ייחודיים, אמורפיים, בעלי פוטנציאל רב וחשיבות רבה בשלבי התפתחות ארגון. ויש גם צד מאתגר: אלה הם תהליכים שמצריכים חשיבה פורצת דרך, סיבולת ארגונית מבחינות שונות (נושא בפני עצמו), ורסטיליות והתמדה. ממש תהליך חדשנות, על כל המשתמע מכך.

אז מדוע כדאי להתאמץ? מסיבות שונות. הראשונה שבהן  - זה כבר כאן, וכדי להשאר. זה כבר מוטמע בנו, בהבנה ובעשייה שלנו, ובמיוחד בעולם העסקי של העולם החדש. השנייה - הפירות של התהליכים האלה עוצמתיים ואיכותיים, כך שלא ניתן להמיר אותם בפירות אחרים כל כך בקלות. וסיבה נוספת - זה חלק בלתי נפרד מתהליך התפתחות הארגון, החיבורים הייחודיים הללו מאפשרים לארגון לצמוח ולהתפתח לכיוונים לא טריביאליים, שלא פחות מאשר מעצבים את ה DNA של הארגון. ויש סיבות נוספות. מוזמנים לעיין כאן.

הבשורה היא שבתכנון נכון אפשר להתגבר על הכשלים ולהפיק תועלת מירבית מתהליכי open innovation.